איך ממ"ד מגן עלינו והאם ניתן לצמצם את הסכנה מפגיעה?

ממ"ד בנוי ממעטפת בטון. במבנה שלוד רגיל, אנו פוגשים בד"כ את הבטון ביסודות, בעמודים ברצפות, בפירים בקירות הקשחה וכיו"ב. אבל לחדרי המגורים ישנה בד"כ מעטפת מקירות בלוקים. הבעיה עם הבלוקים היא שהם עלולים להיפרץ ולהישבר, בניגוד לבטון הקשיח והחזק.

ההבדל בין יכולת ההגנה של בטון לבין יכולת ההגנה של בלוקים מפני הדף, היא דרמטית. הבטון מגן מפני הדף במרחק קרוב, ביעילות גבוהה יותר פי – 3 מיכולת ההגנה של קיר בלוקים, מול פיצוץ של אותו משקל חומר נפץ. אז מה חשוב לדעת על הממ"ד, על יכולת המיגון שלו ועל הדרך בה ניתן לייעל את היכולת הזו?

המטרה של הממ"ד היא להגן עלינו מפני הדף בלבד?

לדבריו של ד"ר ברוש, מטרת הממ"ד היא להגן עלינו מפני הדף ברמה גבוהה, אך גם מכמות עצומה של רסיסים בגדלים שונים.

הממ"ד מסוגל לשפר את רמת ההגנה של החוסים בו, במקרה של פגיעה ישירה של ראשי קרב מסויימים. 

בנוסף, פגיעה ישירה של קליע או רסיס אומנם לא צפויה לחדור לתוך המרחב המוגן, אבל רגמות (חתיכות) בטון עלולות להתנתק מהשכבה הפנימית ולעוף באנרגיה מוגבלת לתוך המרחב המוגן.  לתופעה הזו קוראים קוראים "שיחון". 

בפיצוץ של ראש קרבי רגיל מותקן מרעום המכוון לפעולה מיידית. כלומר, ראש הנפץ יתפוצץ מחוץ למרחב המוגן, כך שההדף העוצמתי והרסיסים הרבים יוותרו על פי רוב מחוץ לממ"ד. 

עם זאת, ייתכן שייווצר חור משמעותי, ואפילו חדירה של זנב רקטה פנימה, אבל לא מן הנמנע שגם במצב כזה, ואפילו במצב של חדירה חלקית של ראש הנפץ לתוך המרחב המוגן, יש לדיירים סיכוי לשרוד את הפגיעה.

האם אפשר לצמצם את הסיכון לפגיעת רסיס בטון בממ"ד?

ד"ר ברוש מציין כי מדובר בסכנה נדירה מאוד, כזו שרלוונטית רק לפגיעות קרובות, שההסתברות שיקרו בממ"ד הבודד היא מזערית. הממ"ד תוכנן ונבנה בצורה כזו שהוא עונה על דרישות המיגון המקסימליות.

לכן, לא מומלץ לחרוג או לסטות מההנחיות והתקנים, אשר נכתבו על בסיס ניסיון רב ולאחר צפיה בתוצאות ניסויי פיצוץ. בסופו של דבר, מדובר בסטטיסטיקה.

האם בניית הממ"ד בכיוון עורפי לכיוון האיום משפיעה על יכולת המיגון שלו?

ד"ר ברוש מסביר כי בישובי הגדר הצפוניים באמת התייחסו לכיוון האיום עד לפני שנים ספורות בתקנות ההתגוננות האזרחית.

היום, כל ההנחיות מעדיפות את חופש התכנון המרחבי ממנו אנו נהנים רוב ימות השגרה, על פני הרווח המזערי שבהגדלת רמת המיגון. 

החשש האמיתי הוא מפני פגיעות קרובות ולא ישירות, ואלו יכולות להתרחש באותה הסתברות בכל הכיוונים ביחס למבנה.

האם יזמים וקבלנים נותנים מענה לנושא כיוון הממ"ד?

נכון להיום יש מודעות מאוד גבוהה של יזמי הבנייה ביחס לנושא מיקום הממ"ד באזורים הסמוכים לרצועת עזה. ד"ר ברוש מוסיף ומדגיש כי לא מעט מתכננים ויזמים פנו אליו בנושא הזה.

לדבריו, הם מתחשבים בנושא כיוון האיום והגברת המיגון, ויש להם רצון למקם את הממ"דים, בכמה שיותר דירות, באזורים במבנה שאינם חזיתיים לכיוון האיום.

בכל מקרה, יש לרוכשי הדירות את הכוח ואת האפשרות לבחור את הדירה עם פוטנציאל ההגנה הרב ביותר מהבחינה הזו.

בסופו של דבר, רוב הרכישות הן של דירות קיימות או של דירות 'על הנייר', לגביהן ישנו כבר תכנון ותוכנית העמדה במגרש. נכון להיום, אפשר לדעת לפי התכנון איפה נמצא הממ"ד של אותה דירה, ביחס לכיווני האיום.

ומי שבכל זאת רוצה לנקוט משנה זהירות?

ד"ר ברוש מדגיש שוב כי אין באמת צורך כזה, בטח ובטח כשמדובר בממ"ד. בכל מקרה, בין אם מדובר בממ"ד או במרחב מיגון ציבורי, ניתן לצמצם את הסיכון, אך לא ניתן למנוע אותו גמרי. 

כדי לעשות זאת, ניתן להימנע מיישום שכבת גמר פנימית על גבי הקירות והתקרה, ולהוסיף שכבת בטון עם רשת פנימית נוספת, במקרים בהם מדובר בתוספות לקירות קיימים. 

דבר נוסף שניתן לבצע, הוא לעגן שכבת פח מונעת שיחון בממ"ד. חשוב לבצע זאת רק בהנחיית יועצי מיגון מנוסים.

צריכים קבלן שיפוצים מקצועי לשיפוץ הממ"ד? ניתן לחייג כעת > >