ירוק בעיניים: שיפוצים ובנייה שחוסכים כסף

ישראל מתהדרת בכינוי `סטארט אפ ניישן` ובאינספור פיתוחים וטכנולוגיות מקוריות בהיי טק, בתעשיות הצבאיות וגם בשוק האזרחי. באופן לא מפתיע גם בתחום הבנייה הירוקה רבות מההמצאות נולדו בארץ הקודש אלא שהן מותקנות בעיקר מעבר לים, ובארץ הבנייה נשארת מיושנת וזוללת אנרגיה.

במהלך 2014 הגיע לישראל, גרג כץ, מומחה אמריקאי בעל שם לבניה ירוקה, לקחת חלק בדיון במסגרת `קבינט הדיור` הממשלתי. כץ הביע תסכול רב ממצב הבנייה בישראל: "ישראל היא מדינה כל כך אמיצה ונועזת בכל כך הרבה תחומים. יש לה הטכנולוגיות הירוקות הכי מתקדמות, ועדיין היא מפגרת בעשר שנים מאחורי העולם המערבי בבנייה ירוקה. זה ממש לא הגיוני", אמר כץ ל`כלכליסט`.

בניה ירוקה – למה?

במהלך הדיון הציג שר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, את היתרונות הרבים שיש לבנייה הירוקה בניצול אנרגיה ושימוש בחומרי גלם ממוחזרים וציין: אנו עדין בפיגור אחרי העולם. כך למשל, בעוד שבאירופה אחוז השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים עומד על 53%, בישראל עומד שיעור זה על 17% בלבד. "אנו הראשונים להמציא טכנולוגיות יעילות, אבל האחרונים להשתמש בהן".   בנוסף הציגו אנשי המשרד את התועלת הכספית הישירה לאזרח מבנייה ירוקה "בכל שנה מרוויחה משפחה המתגוררת בדירה ירוקה לא פחות מ-1,700 שקלים. החיסכון הנוצר מפעילות של בית ספר אשר נבנה לפי התקן הירוק עומד על 73,994 ₪ בשנה ומשרד ממוצע שנבנה לפי התקן חוסך כ-20,000 ₪ בשנה", טענו בדיון.   לכך הוסיף כץ כי בעוד שבעולם על כל דולר שמשקיע הדייר בהפיכת דירתו לירוקה, הוא מרוויח חזרה 10 דולרים, בישראל יחס זה צפוי אף להיות גבוה יותר בשל מחירי החשמל והמים הגבוהים. כץ ציין כי עלות הבנייה הירוקה מעלה את מחיר הדירה בשני אחוזים אך כאמור מחזירה את ההשקעה באופן מהיר וחוסכת לטווח הארוך.  

מה בכל זאת נעשה?

אז תקן ירוק לבנייה ושיפוצים כבר קיים, אבל מבקר המדינה מתח ביקורת רבה על תהליך הכנת התקן ועל אופני היישום. כמו כן המליץ המבקר בדו"ח על תמריצים שונים ליזמים על מנת לעודד אותם לבנות באופן ירוק.  

השלב הבא בהתפתחות התחום הוא ליצור שכונות ירוקות. כלומר לבחון את כל מרחב המחייה והפעילות של האדם ולא רק את יחידת המגורים על מנת לעשותה ידידותית יותר לסביבה ולעצמו.

ומה יש לכם לומר בעניין? השאירו תגובה