להסתיר או לא להסתיר? זאת השאלה: כל מה שכדאי לדעת על תעלות מיזוג חשופות

הטרנד הגיע ממקומות תעשייתיים כמו מסעדות, גלריות, מסעדות ובתי עסק נוספים בעלי חלל כפול, אך בשנים האחרונות הוא נראה גם בסביבה הביתית. במקור, תעלות חשופות נועדו לחסוך בעלויות, לבטל את הצורך בבניית תקרה ולאפשר נגישות קלה יותר לצנרת המיזוג לצורכי תיקונים ותחזוקה.בהמשך, הטרנד התאים מאוד לטרנד התעשייתי והגולמי, שכולל אלמנטים חשופים נוספים, מעבר לצנרת: תקרה חשופה, קירות בטון חשופים ותשתית ברזל גולמית ללא חיפויים (למדרגות, למשל).

לאט לאט הטרנד המסחרי גלש לסביבת המגורים, ותחילה היה בעיקר בשימוש בלופטים ניו-יורקים, באזורים בוהמיינים יותר של מגורי אמנים ובעלי מלאכה. בשנים האחרונות, הוא נכנס גם בעדינות אל תוך סגנון העיצוב המכונה אורבן-שיק. שם, הוא קיים במינון נמוך יותר, לצד מראה מוקפד של שאר הבית. תקראו לזה "מסודר-מבולגן", שחושף מעט ממה שהיה פעם, אך בו רב הנסתר על הגלוי.ישנם חללים שבהם זה ממש מתבקש: להשאיר את התקרה הגבוהה חשופה ולא להסתיר אותה עם גבס.

מהן הסיבות לכך שצנרת מיזוג חשופה נכנסה גם לסביבת המגורים?

ישנן מספר סיבות עיקריות, חלקן אסתטיות וחלקן פונקציונליות.
יעילות אנרגטית: בהיבט הפונקציונלי, הרי שתכנון חכם של תעלות מיזוג חשופות בהחלט משפר את זרימת האוויר, והופך את מערכת המיזוג להרבה יותר יעילה אנרגטית.

עניין זה לא רק מוזיל עלויות מיזוג, אלא גם מקיים ערכים של קיימות, שכן הוא הרבה יותר ידידותי לסביבה.

ניצול שטח: הנמכת תקרה או הסתרת קירות עם גבס, גוזלת נפח משמעותי מחלל הבית. בחללים בהם התקרה ממילא אינה גבוהה במיוחד, תעלה דקורטיבית מאפשרת ליהנות משטח תקרה גדול יותר.

טרנדיות וגמישות עיצובית: העובדה שתעלות מיזוג דקורטיביות יכולות להיות מיוצרות מחומרים שונים, בצבעים ובסגנונות שונים, מאפשרת לבעלי הנכס להתאים אותן לעיצוב הקיים בקלות רבה.

תעלת מיזוג האוויר יכולה להישאר בגוון המקורי שלה (מתכתי-כסוף) או להיות צבועה בגוון מטאלי בולט, שיהפוך אותה למרכיב בולט בעיצוב. וכך, מאלמנט שנועד להסתרה, הפכו אותו להצהרה.

זהו אלמנט עיצובי טרנדי שמוסיף אמירה מעניינת יותר בחלל, ולא פלא שמעצבים ואדריכלים רבים אימצו אותו. 

למה זה יתאים ולמי פחות?

צנרת חשופה, פחות תתאים לחלל קטן יחסית עם תקרה נמוכה, שכן אז המראה הכולל יהיה עמוס מדי. אם בכל זאת, תתעקשו על-כך, כדאי להסתפק בצינור אחד ואף להצמיד אותו לתקרה ולאחד הקירות.

אם התברכתם בחלל גדול עם תקרה כפולה, וסגנון העיצוב המועדף עליכם הוא יותר מודרני ומחוספס, זה בדיוק הפתרון בשבילכם. ואולם, אם הסגנון שלכם הוא קלאסי או פרובנסי, לא בטוח שזה הפתרון בשבילכם. אם תתעקשו על שילוב התעלות, כדאי שתבצעו את ההתאמות מבחינת החומרים, המיקומים והצבעים, כדי שהתוצאה הכוללת תהיה הרמונית.

כדי לקבל ייעוץ והכוונה להתקנה שהכי תתאים לכם, תמיד תוכלו לפנות למתקין מזגנים מוסמך שידע לתת לכם את הפתרון הטוב ביותר. 

מהם הסוגים הקיימים של תעלות המיזוג?

ישנם סוגים שונים תעלות מיזוג, בין אם הן גלויות או מוסתרות מאחורי תקרת גבס.

שרוול שרשורי: זהו הסוג הנפוץ ביותר, שכן הוא זול יחסית, נוח לעבודה ולהתקנה. הוא בעל יכולת בידוד מרשימה, מבודד לחות וחסין בפני חום. פחות נעשה בהם שימוש כאלמנט דקורטיבי חשוף.

תעלות פח: הן נחשבות לעמידות במיוחד, וניתן להזמין אותם בכל אורך ורוחב. נהוג להשתמש בהם בעיקר במקומות חשופים (גגות בניינים, או אם יש דרישה להנמכת התקרה).

תעלות פח עגולות: אלו נחשבות לקשיחות ועמידות ביותר, אך גם לדקורטיביות ביותר. לכן, הן משמשות בעיקר בחללים חשופים בהם העיצוב בעל חשיבות רבה.

כמה זה אמור לעלות?

תעלות מיזוג חשופות עשויות מפח, נחושת או נירוסטה. לרוב, מייצר אותן פחח, בהתאם להוראות שהוא מקבל מטכנאי מיזוג האוויר. זאת, לצורך יעילות פיזור האוויר. רכיב זה אינו זול במיוחד, אך הוא חוסך את הצורך בהנמכות תקרה עם גבס, ומאפשר גישה נוחה יותר בעתיד לצורך ניקוי ותיקונים.

המחיר של תעלת מיזוג מתומחר לפי מטר, ונע בין 1,000 שקל למטר, עד ל-3,000 שקל למטר. מה שמשפיע על המחיר הוא קוטר תעלת המיזוג, החומר ממנו היא עשויה, רמת הגימור והסוג הצבע, הפתחים ומידת הפיתולים הנדרשת, בהתאם לתנאי השטח.

מחיר ההתקנה נפרד ממחיר התעלות עצמן, והוא לרוב מחושב גלובאלית. התקנת מזגן מיני מרכזי עם תעלה דקורטיבית תעלה 3,000-4,500 שקל, ותכלול גם את מחיר המזגן עצמו. תוספת של תעלה בלבד, עבור מערכת מיזוג מיני-מרכזי שכבר קיימת, תתומחר לפי מטר רץ (1,000-1,500 שקל לכל מטר), כשמחיר זה אמור לכלול כבר את מחיר התעלה. היתרון הוא שאין צורך לשבור קירות או חיפויי גבס, שכן התעלה היא חיצונית. לטווח ארוך, יתרון זה מאפשר גם תחזוקה קלה ונוחה יותר שלה.