כל מה שצריך לדעת על חדקונית הדקל

כבר בשנת 1999 הגיעו דיווחים על תמותת עצי דקל באיזורי הגידול. אך, בשנת 2009 נדמה היה שחדקונית הדקל מתפשטת מחדש והורסת את העצים ואת הפרי שלהם.

איך ניתן להתמודד עם חדקונית הדקל, אילו נזקים היא גורמת והאם ניתן לחסל אותה?

מהי חדקונית הדקל?

חדקונית הדקל, היא חרק ממשפחת החיפושיות ולה ראש בצבע אדום עם נקודות שחורות ומבנה גוף ארגמני. היא בעלת שני מחושים ארוכים וקרן ואורכה יכול להגיע עד ל 4 ס"מ. נקבת החדקונית מטילה ביצים מהם בוקעים זחלים גדולי מימדים באורך של עד 5 ס"מ, וכך מתחיל תהליך ההמתה של העץ.

החדקונית מתעופפת אל צמרות הדקלים ושם מבססת את ביתה, פנים הגזע הרך משמש לה כמצע לגידול ביצים (כ- 200 בכל השרצה), אלו בוקעות ומתוכם יוצאים זחלים אשר ניזונים מסיבי העץ הרכים עד שהם בעצם הורגים את העץ מבפנים כך שקשה לשים לב לתהליך.

מה היו דרכי התמודדות עד היום?

תחילה, על מנת לנסות ולמנוע את התרבותן, הוצבו מלכודות. המלכודות נועדו בעיקר כדי לנטר, ולצמצם ככל שניתן את אוכלוסיית החדקונית (בעיקר את הנקבות שמטילות ביצים). הצבת מלכודות הייתה עם חומרים אורגניים במטרה לפתות את החיפושית להיכנס פנימה עוד לפני ההתבססות בעצים, ללא אפשרות לצאת, בדומה למלכודות זבובים.

לאחר מכן, החל טיפול של הגמעה, שהוא בעצם טיפול כימי להשמדת החיפושיות והזחלים שכבר השתלטו על העץ ׁ(בדקלי נוי בלבד). בתהליך זה, מוזרק חומר כימי אל צמרות העצים כדי שיחלחל מטה ויפגע בזחלים ובחיפושיות במרכז העץ, טיפול זה נמצא יעיל אך עלותו גבוהה.

הטיפולים הנפוצים הללו, אינם יכולים להבטיח את היכחדותה של החיפושית וחזרתה אל העץ. בעוד שהחקלאים יכולים לבצע ניטור והדברה קבועים, במגזר הפרטי ישנה בעיה חמורה של זיהוי, מניעה וטיפול מבעוד מועד. חשוב לציין כי עץ נגוע אשר נמצא בשטח פרטי יהיה באחריות בעליו בלבד.

האם נמצאה פריצת דרך?

ייתכן ונמצא פתרון להרחקת החדקונית וזאת על ידי הדברה ירוקה. מהות תהליך ההדברה הירוקה היא לעשות שימוש בחומרים טבעיים ולגרום לתהליך ההדברה להתרחש מעצמו על ידי מציאת אויבים טבעיים לכל מזיק, כמו שמאמצים חתול כדי להילחם במכת עכברים בבית.

שתי חוקרות ממכון וולקני הישראלי, מצאו פטריה הנלחמת בחדקונית על ידי גרימת התפרצות מגיפה קטלנית במקום מושבם על העץ. הפטריות תוקפות את החדקונית ובעצם ממיתות אותה מבפנים, הפטריות הללו בטוחות לאדם וכאשר הם משתלטות על החדקונית הם מתייבשות ומתאבקות ברוח. המטרה של החוקרות היא לגרום למגיפה בקרב החדקוניות כדי למדוד את השפעת הפטריות ובתקווה לראות תוצאות במהרה.