חומרי הדברה מסוכנים לשימוש ביתי

גם בחקלאות וגם בסביבה הביתית, היו שיטות הדברה הולכות והופכות יעילות יותר, אך החומרים הרעילים עדיין נמצאים בסביבה.

אז איך אפשר לשמור מנזקי הרעילות של חומרי ההדברה?

השפעת חומרי הדברה על האדם

השימוש בחומרי הדברה נעשה נפוץ במאתיים השנים האחרונות, בעיקר לצורך הגדלת יבולים ומניעת מחלות.

רק באמצע המאה העשרים החלו להתגלות האיומים הגלומים בחומרים אלה, על בריאות האדם והמערכות האקולוגיות. 

חומרי הדברה סינתטיים נוטים להיות בעייתיים במיוחד, בגלל זמן הפירוק הארוך שלהם. לדוגמא, ה-Half Life של DDT הוא כ-15 שנה.

בלמעלה מ-95% מהאירועים בהם נפגעו אנשים כתוצאה מהיחשפות לחומרי הדברה, היו אלה חומרי הדברה חקלאיים או וטרינריים. 

אילו חומרי הדברה אסורים לשימוש?

רשימת חומרי ההדברה האסורים לשימוש שפרסם המשרד להגנת הסביבה, כוללת קוטלי עשבים, קוטלי חרקים ואקריות וקוטלי פטריות וחיידקים. 

משרד החקלאות הורה על הפסקת השימוש בעשרה חומרי הדברה פעילים, והגביל משמעותית את השימוש שלושים ושלושה חומרי הדברה כך שניתן להשתמש בהם רק בגידולים קריטיים אך אין להם חומר תחליפי. 

שישה חומרים נוספים נמצאים עדיין בבחינה. בנוסף, נבדקים גם חומרי הדברה המיועדים למכרסמים, חומרים לטיפול לאחר קטיף ולאיוד.

גם קוטלי חרקים ביתיים יכולים להיות מסוכנים

פרסום של ארגון הבריאות הבין-לאומי מראה שמכלל 168 קוטלי חרקים - %46 מהווים דרגת סיכון קיצונית עד גבוהה מאוד, %8.38 בדרגת רעילות מתונה יותר, %7.6 בעלי רעילות קלה, ורק %5.8 הם למעשה בלתי רעילים.

קוטלי חרקים הם חומרי הדברה המסווגים בדרגת סיכון מתונה יחסית, אך גם הם עלולים להיות מסוכנים לאדם ולגרום נזקים למערכות שונות בגוף כמו דלקות עור ועיניים, אלרגיות קשות, פגיעות במערכת הנשימה ובמערכת העצבים ועוד.

באילו חומרי הדברה ביתיים בטיחותי להשתמש?

שיטות חלופיות לריסוסים בקוטלי חרקים, בהן הסיכון הבטיחותי פחות בהרבה, הן:

▪ פרומונים.

▪ כמו-סטרילנטים (חומרים מעקרים, דהיינו מעכבי פוריות של החרקים).

▪ חומרים המושכים חרקים להזנה כשמוסיפים אותם לפיתיונות מורעלים (פגוסטימולנטים).

▪ חומרים הדוחים חרקים מהזנה (פגודטרנטים).