פרקט לכל חדר: כך תתאימו את סוג הפרקט לכל חלל בבית

סלון: פרקט שצריך לעמוד בלחץ של החיים עצמם

הסלון הוא אזור המעבר המרכזי בבית, ולכן הפרקט שבו חייב לשלב בין נראות מוקפדת לעמידות יומיומית. כאן נדרש חומר שיתמודד עם דריכות גבוהה, גרירת שולחנות קפה, משחקי ילדים, ובמקרים רבים גם בעלי חיים. הסלון נוטה להיות מואר מאוד, ולכן כל שריטה, אבק או שומן מהאצבעות בולטים מיד.

כדי לשמור על מראה נעים לאורך זמן, כדאי לבחור בגוון בינוני–חמים, עם טקסטורה עדינה שמסווה סימני שחיקה. פרקטים בגימור מט ובעלי דירוג עמידות גבוה (AC4 ומעלה או SPC) יתמודדו טוב יותר עם השחיקה, וישמרו על המראה לאורך שנים גם בלי ליטוש חוזר.

פרקט במטבח? לא לכל אחד

פרקט במטבח נשמע כמו חלום עיצובי – אבל הוא גם בוחן את גבולות הפרקטיות. אדים, טיפות שמן, חומרי ניקוי וגרירת כיסאות מסביב לאי – כולם מקצרים את חיי הפרקט אם הוא לא נבחר בקפידה.

ההמלצה הרווחת היא להימנע מפרקטים טבעיים או למינציה רגילה, ולבחור במקום זאת בפרקט עמיד במיוחד, רצוי בגימור קשיח, עמיד למים, או לחלופין – לשלב ריצוף דמוי פרקט קרמי.

אם הסלון והמטבח מחוברים, חשוב לחשוב על המראה הכללי: או לפרוס ריצוף אחיד (בדרך כלל SPC או דמוי פרקט עמיד), או לתחום את המטבח בפרופיל מעבר מתכתי או דקורטיבי שיצור חיץ ברור ויזואלית ופרקטית.

לחדרי ילדים: פרקט שחייב להיות סלחני

ילדים רצים, שופכים, בונים, מציירים – והפרקט סופג הכול. כדי למנוע תסכול מיותר, חשוב לבחור בפרקט שאינו מחליק, נעים לרגליים יחפות, קל לניקוי, ובעיקר – שלא יישבר או יישרט מכל קוביית לגו שנפלה.

כאן דווקא עדיף פרקט בגוון בהיר-טבעי עם טקסטורה מורגשת, כי הוא מטשטש לכלוך ואבק. גימור מט הוא כמעט חובה, והתקנה צמודת קיר עם סף תואם תמנע חדירת נוזלים אל מתחת ללוחות. אם אתם רוצים מקסימום עמידות – SPC, או למינציה איכותית (ועבה מספיק).

בחדרי שינה, השקט הוא שיקול עיקרי: בחרו פרקט עם יכולת בידוד רעשים

בחדר שינה הפרקט כמעט לא סובל מתנועה מרובה, ולכן אפשר להרשות לעצמכם לבחור גם פרקטים עדינים יותר – כולל כאלה בגוון כהה או בגימור חלק ומבריק. מה שכן חשוב כאן הוא תחושת המגע – רצוי חומר שמרגיש נעים בכף הרגל, במיוחד למי שלא הולך עם נעליים בבית.

בבתים שבהם חדרי השינה סמוכים לחדרי ילדים, כדאי להקפיד על מראה אחיד אך לבחור פרקט פחות "רועש" – כזה שלא מגביר הדהוד של צעדים. גם כאן פרקט בגימור מט ובולע רעש (או עם תשתית שיכוך איכותית) ישדר אווירה רגועה יותר.

בחדר הרחצה או במרפסת: עדיף פרקט עמיד למים

באופן כללי, לא מומלץ להתקין פרקטים רגילים בחדרי רחצה. הלחות, שאריות מים ותחזוקה יומיומית יוצרים עומס שפרקט עץ או למינציה לא נועדו אליו. אם בכל זאת רוצים מראה של פרקט – דמוי פרקט קרמי הוא הבחירה הבטוחה, או לחלופין SPC איכותי מאוד עם התקנה מקצועית וחתימת פוגות הרמטית.

במרפסות סגורות או חללים חצי-חיצוניים, אפשר להשתמש בפרקטים עמידים למים, אבל חשוב לוודא שהסגירה הרמטית ושהריצוף אינו חשוף לקרני שמש ישירות לאורך שעות רבות ביום. במקומות כאלה גם הגוון משחק תפקיד – פרקט כהה דוהה מהר יותר, לכן עדיף ללכת על גוונים בהירים או "מאפירים".

איך למנוע מראה של טלאים ברחבי הבית?

החשש הגדול ביותר בפריסת פרקטים לפי חדרים הוא מראה מקוטע, כאילו כל חדר בבית מספר סיפור אחר. כדי למנוע זאת, לא חייבים לבחור אותו פרקט לכל הבית – אבל כן חשוב לשמור על שפה אחידה: אותו גוון בסיסי, דוגמה דומה (למשל עיניים פתוחות של עץ), וטקסטורת משטח אחידה (מבריק, מט או מחוספס).

במעברים בין סוגי פרקטים – למשל בין המטבח לסלון, או בין מסדרון לחדר – משתמשים בדרך כלל בפרופיל מעבר דק, לרוב מאלומיניום או בגוון הפרקט, שמחבר בין שני סוגי ריצוף. אם משתמשים באותו סוג פרקט בכל הבית, ניתן להימנע מפרופיל מעבר ולהתקין ברצף – כל עוד נשמר מרווח התפשטות ויודעים איפה למקם נקודות חיתוך נסתרות.

בבתים מודרניים רבים, הפתרון הוא לבחור בסוג אחד של פרקט עמיד לכל הבית, ורק בחדרים רטובים לעבור לריצוף דמוי פרקט – כך שמהדלת ומעלה, המראה נשאר זהה. התוצאה: בית שנראה שלם, גם אם בפועל יש בו התאמות חכמות.