איך בוחרים דק לבריכה ואיך מתקינים אותו בצורה מקצועית?

לרוב, כשחושבים על התקנת דק, מתמקדים בבחירת סוג העץ. זה אמנם שיקול חשוב, אך ממש לא השיקול היחידי. מהי הקונסטרוקציה הנדרשת? והאם הצמחייה שבקרבת הבריכה יכולה לפגוע במשטח הדק לאורך זמן?

מהי התחזוקה הנדרשת והאם לטווח ארוך אולי עדיף לבחור בפתרון יקר יותר שלא יצריך התעסקות מדי שנה? כל מה שצריך לדעת לפני שמזמינים התקנת דק סביב הבריכה.

איך בוחרים את סוג העץ לבניית דק לבריכה?

איפאה: אולי זהו לא סוג העץ הפופולרי ביותר לבניית דק סביב הבריכה, אך הוא בהחלט הסוג המומלץ ביותר שמעניק תמורה למחיר לטווח ארוך. לאיפאה יתרונות רבים, שכן סוג העץ הזה הוא חזק ודחוס במיוחד. בכך, הוא עמיד מאוד נגד מים ונזקי השמש, מצריך חידוש רק כעבור 4-5 שנים והמראה שלו מרשים מאוד. לסביבה רטובה במיוחד, כמו סביבת הבריכה, הוא נחשב לבחירה האידיאלית.

סינתטי: בשונה מעץ גושני שמצריך השקעה בתחזוקה, הרי שבחירה בחומר סינתטי, תעלה אולי יותר בשלב ההתקנה, אך לטווח ארוך תחסוך עלויות של חידוש ותחזוקה. ממש כמו החיקויים המרשימים של אריחי גרניט פורצלן, הרי שגם בתחום הדקים הטכנולוגיה מאוד מתקדמת והתוצאה של הלוחות הסינתטיים בהחלט מתקרבת לדבר האמיתי במראה הסופי.

הדק הסינטטי עשוי משבבי עץ המודבקים באמצעות דבק ייעודי. החספוס, הגימור והמגוון הגדול של הגוונים, הטקסטורות והדוגמאות – כל אלו הופכים את הבחירה בדק מסוג זה לאטרקטיבית במיוחד. בנוסף, ההתקנה שלו היא התקנה נסתרת, כך שהתוצאה היא לא רק גימור נקי ויפה יותר, אלא גם בטיחותי יותר. אין ברגים בולטים ומסוכנים שצריך להקפיד להדק כשהם משתחררים, מה שהופך אותו לאידיאלי בסביבת בריכה לילדים.

אורן: למרות שהוא לא נחשב לעמיד במיוחד, מצריך חידוש לעתים קרובות, המראה שלו כולל 'עיניים' ואינו נראה יוקרתי במיוחד, אי אפשר להתעלם מכך שהוא הפופולרי ביותר להתקנת דקים סביב הבריכה ומתחת לפרגולות. העובדה שהוא זמין מאוד בישראל, הופכת אותו לזול יותר משאר סוגי העץ, למרות חסרונותיו. בבחירה בסוג עץ זה, חשוב לא לוותר על שלב החיטוי. זה, אמנם יגרום לגוון שלו להיות ירקרק, אך ימנע מזיקים שיאכלו ויהרסו אותו במהרה. ממילא, תוכלו לצבוע אותו בגוון שתבחרו במהלך ההתקנה.

במבוק: בדומה לדק האיפאה, גם דק הבמבוק לא דורש תחזוקה למעט פעולת שימון אחת לשנה, לשמירה על מראה מבריק ויוקרתי יותר. הבמבוק אינו סופג מים, ולכן נוח מאוד לדרוך עליו גם בסביבה רטובה כמו סביבת הבריכה. כדי שיהיה בטיחותי יותר, מומלץ להתקין אותו כשהצד המחורץ שלו כלפי מעלה, ובכך להפוך אותו לבטיחותי יותר, והרבה פחות מחליק.

טיק בורמזי: טיק בורמזי הוא הבחירה היוקרתית (והיקרה) ביותר. הוא נחשב לאחד העצים העמידים ביותר מפני שמש ומפני גשמים, אך יותר מעץ האיפאה. לכן, לא פלא שמתקינים אותו גם בתוך מקלחונים. העובדה שיש לו שומן טבעי, הופך אותו למוגן מאוד גם נגד חדירת מים ומזיקים. אבל עם כל היתרונות, החיסרון שלו הוא חסם משמעותי עבור צרכנים רבים: מחירו גבוה מאוד ויכול להגיע גם לסכום של 1,000-1,500 שקל למ"ר. אם יש לכם שטח קטן יחסית סביב הבריכה, ואתם מעוניינים בהשקעה לטווח ארוך, לא תתאכזבו.

לפני ההתקנה: מה חשוב לבדוק ואיך מתכננים נכון את בניית הדק?

הקונסטרוקציה ועמידות החומרים: הרבה לפני שבוחרים את סוג העץ, חשוב לבחור את סוג הקונסטרוקציה. זו, גם תשפיע על המחיר הכולל, ויכולה לשנות את הבחירה שלכם בסוג העץ עצמו.

הקונסטרוקציה חשובה לא פחות מהדק עצמו, והיא שתקבע אם הוא יהיה עמיד לאורך זמן. שני סוגי הקונסטרוקציה הנפוצים ביותר הם מעץ או מברזל.

אם תבחרו בעץ, המחיר יהיה אמנם נמוך יותר, אך לאורך זמן, תצטרכו לקחת בחשבון שהעץ יירקב, ותצטרכו לפרק את הדק ולתקן את השלד. אם תבחרו בקונסטרוקציה מברזל, הרי שתשלמו יותר בשלב ההתקנה, אך לטווח ארוך השלד יהיה עמיד יותר.

גם לבחירה בסוג הברגים יש השפעה גדולה על עמידות הדק. ברגי נירוסטה, יהיו עמידים יותר, בייחוד בסביבה רטובה כמו סביבת הבריכה (החשופה גם לגשמים בעונת החורף).

גובה הבריכה: יש הבדל גדול בין הקמת דק סביב בריכה השקועה בתוך האדמה, לבין בריכה מוגבהת. בריכה שקועה, תעלה אולי יותר מבריכת INTEX, אך תצריך הקמת תשתית מוגבהת סביבה ומדרגות שיאפשרו גישה נוחה אליה.

בשלב התכנון, יש להתייחס גם אל ניקוז המים, גישה נוחה לצורך תיקונים ולאיטום מערכות החשמל בצורה מקצועית ובטוחה.

מהו תהליך התקנת הדק?

תכנון: השלב הראשון, הוא התכנון המדויק שמתחיל עם מדידות וחיתוך העץ באורך הנכון והמתאים למסגרת הבריכה. ברוב המקרים, התוצאה תהיה יפה יותר כשלוחות העץ יהיו חתוכים בצורה אחידה.

התקנת התשתית: בשלב השני, מוקמת התשתית. שלב זה ישפיע על יציבות המשטח, ולכן אין לזלזל בו לא מבחינת בחירת החומרים ולא מבחינת מיומנות בעלי המקצוע המתקינים.

ברוב המקרים, הדק נבנה על אדמה. לכן, יש לדאוג לקיבוע חזק של הקורות. התשתית שתיבנה צריכה להיות מוטמנת באדמה ולהיות מצופה בבטון ובשכבת זפת שתגן עליה מפני ריקבון העץ.

התקנת הדק: בשלב השלישי, יותקן הדק עצמו. ההתקנה תהיה באמצעות ברגים שלא נראים לעין (התקנה סמויה) כדי לשמור על מראה אחיד וגם על מנת לאפשר הליכה בטוחה על המשטח. במהלך ההתקנה, חשוב לשמור על מרווחים מתאימים בין הלוחות, מה שיהפוך את משטח הדק ליציב יותר.

גימור וצביעה: השלב הסופי הוא שלב השימון וצביעת העץ בגוון סופי. זהו אמנם השלב האחרון, אך הוא זה ששומר על לוחות הדק מפני דהיית צבע, ומעניק למשטח מרקם שנעים יותר לדרוך עליו.

לפני שלב השימון והצביעה, יש לדאוג לשטיפה יסודית של הדק באמצעות לחץ מים גבוה. זאת, לצורך הסרת כל הנסורת והלכלוך שהצטבר במהלך ההתקנה. פעולה זו תגרום לאחיזה טובה יותר של הצבע ללוחות העץ, תמנע קילופים או קיבוע של שאריות עץ מחוספסות למשטח.

על אילו פעולות תחזוקה חשוב להקפיד?

במרבית המקרים, למעט בדקים מעץ יוקרתי במיוחד או מדקים סיתנטיים, התחזוקה היא חלק מהסיפור. ההתקנה היא רק ה'חתונה' שלכם עם הדק. כדי לשמר אותו, תצטרכו לזכור לחדש אותו אחת לשנה (ולעתים אף אחת לחצי שנה), בהתאם לסוג העץ, למידת חשיפתו לשמש ולמים.

חידוש הדק יצריך ניקוי יסודי שלו, חיזוק של ברגים רופפים או תיקון של לוחות שהשתחררו ממקומם, שימון וצביעה.

גם אם עדיין לא הגיע הזמן לחידוש, הרי שלא כדאי להתעלם מברגים רופפים ולהדק אותם במהרה. בכך, לא רק תמנעו פירוק של לוחות הדק ובלאי מהיר שלהם, אלא גם תגנו על מי שידרוך על המשטח ברגליים יחפות ויכול למעוד ולהיפצע מהם.

חלק מתחזוקת הדק היא גם למנוע נזקי צמחיה בקרבתו. ישנם צמחים שהשורשים שלהם יכולים להרים משטחי בטון (קל וחומר משטחי עץ). אם טרם שתלתם אותם, בחרו אותם מתוך חשיבה לטווח ארוך (עץ פיקוס, למשל, יכה שורשים ויהרוס תוך שנים ספורות את המשטח). לכן, הקפידו לבחור צמחיה בחוכמה, ולשתול את הצמחים מספיק רחוק ממשטח הדק, ולגזום אותם לפני שהם צומחים בצורה פראית מדי.